"תקרת אולם ספורט בגדרה התמוטטה, היא לא עמדה בפני לשלשת היונים שהצטברה שם, מאות קילוגרמים של ברזל נחתו בדיוק היכן שזמן קצר קודם לכן שיחקו מאות ילדים." לחץ על התמונה להגדלה

הדברה בג'ל (הדברה ללא ריח) אחת השיטות הנפוצות, מלבד ריסוס, הנה הדברה באמצעות ג'ל. השימוש בג'ל נעשה באמצעות הזרקת חומר בנקודות הקינון ומעברי התיקנים, כגון אחרי ארונות ובתחתיות המגירות חריצים וסדקים. לשיטה זו שלושה יתרונות עיקריים: אין ריח, ולכן אין צורך לצאת מהבית או לאוורר אותו. אין צורך לפנות כלים וחפצים. הפעולה מהירה מאוד (10-5 דקות עבודה). חשוב לציין שלהדברה באמצעות ג'ל אין תוצאה מיידית. נדרשת סבלנות רבה יותר עד להיעלמות סופית של הג'וקים. הסיבה למשך הזמן הארוך (כמה ימים) נעוצה באופן פעולת הג'ל על הג'וקים. בניגוד לריסוס, שם הג'וקים נפגעים מעצם המגע עם החומר, הג'ל איננו פוגע בג'וקים באמצעות מגע אלא על-ידי אכילה. את פעולות ההדברה (הזרקת ג'ל) יש לבצע לפחות פעם בחודשיים עלמנת להגיע לתוצאות טובות,

המשרד להגנת הסביבה החליט לאסור את השימוש בתכשירי הדברה לתברואה המכילים זרחנים אורגנים: כלורפיריפוס ודיאזינון. בעבר, השימוש בחומרים אלה נעשה בהתחשב בסיכוני רעילות, שנבחנו בעיקר על סמך ריכוזים הגורמים לעיכוב אנזים אצטיל כולין אסטרז. בשנים האחרונות הצטברו נתונים על סיכונים נוספים מהחומרים המדוברים. הערכת סיכונים שנערכה ברשות האמריקאית לאיכות הסביבה ה- (EPA), שהביאה להוצאתם של תכשירים כאלו משימוש בארצות הברית, ונתונים טוקסיקולוגים נוספים עדכניים, מצביעים על developmental neurotoxicity בעוברים ברחם, ובתינוקות, כתוצאה מחשיפה של נשים בהריון ותינוקות לכלורפיריפוס ולדיאזינון. בעקבות הממצאים התקבלה החלטה לאמץ את העיקרון העומד בבסיס החלטת ה- EPA, ולפעול להפסקת השימוש בחומרים אלה. בהתחשב בתנאי הארץ, בתחליפים הקיימים לרוב השימושים, ועל בסיס עקרון הזהירות המונעת, הוחלט לאסור שיווק של תכשירי הדברה לתברואה, המכילים כלורפיריפוס ודיאזינון, החל מה 31/12/2007.
http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/hachlata17.7_1.pdf

Aedes albopictus היתוש חדש יחסית בארץ, רק כמה שנים, אך הוא מתפשט במהירות ויכול להתקדם כל יום מאות מטרים. יתוש הנמר האסיאתי ידוע בישראל כגורם למטרדי עקיצות קשים לבני אדם בעיקר בשעות היום מחוץ לבתים, באזורי הרגליים כמו הפרעושים ומעבר לבגדים. יתושי ה"נמר האסייתי" קיבלו את שמם משום שגופם מכוסה פסים שחורים ולבנים. הם שונים מהיתושים שתושבי ישראל מורגלים בהם. אחת התופעות הבעייתיות ביתוש הזה היא שהוא נוהג להטיל את ביציו ולהתרבות במקווי מים קטנים ביותר. מרכז תחום תשתיות במשרד לאיכות הסביבה מחוז תל-אביב, אומרים כי "הנמר האסייתי מסתפק במקומות שבהם יש מעט מים כמו, עציץ, אדנית, צמיג ושם הוא מטיל את ביציו ובכך הוא מתרבה. שלא כמו היתושים הרגילים שצריכים מקורות מים גדולים יותר על מנת להטיל את ביציהם ולהתרבות". בעקבות פניות רבות של תושבים לרשויות על היתוש החדש שהתנחל בעיר החלו בעירייה לייבש מוקדי מים ולרסס מוקדי דגירה שבהם יש מים ועשבייה. כמו כן בוצעו ריסוסים במערכות הביוב ובמקורות מים. אז התברר כי פעולות העירייה לא פתרו את הבעיה. לדברי איש המשרד לאיכות הסביבה, העירייה צריכה לפעול בקרב התושבים ולערוך מבצע הסברה כדי שהתושבים לא ישאירו מוקדי מים קטנים בחצרות בתיהם: "העירייה לא יכולה להיכנס לחצרות בתים ולבדוק האם יש שם מקורות מים גלויים שבהם 'הנמר האסייתי' יכול להתרבות. העירייה יכולה לפעול בקרב התושבים בהסברה כדי שלתושבים תהיה מודעות והם יסירו מוקדי מים קטנים בחצרות הבתים". העברת גורמי מחלה: באסיה, באפריקה ובאמריקה יתוש הנמר האסיאתי מעביר מספר גורמי מחלות (ובניהם קדחת הנילוס המערבי, דנגי, צ'יקונגוניה). בישראל לא ידוע על העברת מחלה על-ידי יתוש זה. באירופה, אליה חדר יתוש זה בעיקר בשנות ה-90, לא היתה ידועה העברה מקומית של גורם מחלה על-ידי יתוש זה. בסוף שנת 2007 התרחשה התפרצות מקומית של מחלת הצ'יקונגוניה באיטליה. הדברה משולבת של היתוש בישראל: הדרך העיקרית להדביר את היתוש היא על-ידי ביצוע פעולות מניעה. רק במקרים מיוחדים נדרש יישום של חומרי הדברה. מניעה: ריקון מים הקיימים בתחתיות עציצים, דליים, אגרטלים, ניקוז מים עומדים ממרזבים סתומים, לחורר כל צמיג שצובר מים.